מרק עדשים כתומות וקינואה (טבעוני, ללא גלוטן)
מרק עדשים כתומות בשבילי זה מרק עם זיכרונות. מרקים הם בכלל זיכרונות בשבילי. מרק עדשים כתומות וקינואה זה כבר פיוז'ן רציני.
כשהייתי ילדה בכל יום בחורף היה על הכיריים סיר גדול עם מרק, בכל יום קטניה אחרת ובכל יום טעמים אחרים. אלו שהכי הכי אהבתי היו מרק אפונה, מרק עגבניות עם אורז ומרק עדשים כתומות. הטעמים היו בסיסיים, חזקים (בתקופה ההיא אבקת מרק לא הייתה מילה גסה) ומוכרים, לא היו ניסויים בסירים ולא היו הפתעות, כשפתחת את הסיר ידעת בדיוק מה את הולכת לטעום, ודווקא היה בזה משהו מנחם ומרגיע, צפוי (כמה שאני אוהבת צפוי).

למרק עדשים כתומות יש לי בלב פינה חמה במיוחד. בכל פעם שאמא שלי הייתה מבשלת את המרק הזה הייתה מתלווה אליו סוג של חביתה מיוחדת שהיא הייתה מטגנת במיוחד בשבילו, חביתה של ביצים עם קמח שהיא הייתה פורסת לרצועות דקיקות ומגישה. הייתי מוכנה לתת המון כדי לטעום עוד פעם אחת את הטעם הזה ולא משנה כמה ניסיונות עשיתי- לטעם המיוחד של החביתה הזאת לא הצלחתי להגיע. יש בזה משהו מתוק-מריר, בזיכרונות האלו שצפים ועולים ברגעים האלו ועם כל צלחת מרק כזו אני מתענגת עליהם.
אמא שלי הייתה מכינה את המרק פשוט פשוט ונפלא נפלא, בלי התוספת של הקינואה שאני מוסיפה בשביל עוד קצת בריאות. אפשר כמובן לוותר על הקינואה (אבל באמת שחבל) או להחליף אותה באורז וכך להפוך את המרק היפה הזה למרק עדשים כתומות ואורז (שהוא הרבה יותר 'מסורתי'. כך או כך, תוך פחות משעה יש על הגז סיר מרק גדול וריחני שמהווה ארוחה צמחונית (אפילו טבעונית) מעולה.
יום חורף קר, צלחת מרק.
צריך יותר מזה?
כמה הערות קטנות לפני המתכון:
- כמו כל סוג אחר של קטניות או דגנים, גם את העדשים ואת הקינואה כדאי לברור לפני ששוטפים אותן כדי לוודא שלא התחמקו פנימה אבנים קטנות שלאף אחד לא יהיה נעים למצוא בצלחת או בפה. אחרי זה פשוט מעבירים אותן למסננת צפופה, שוטפים מעל זרם של מים ומסננים.
- המרק נשמר במקרר כיומיים-שלושה, אחרי זה הוא מאבד מהטעמים שלו וכבר לא כיף לאכילה.
- צריך לשים לב שהעדשים הכתומות מתפרקות בבישול והופכות את המרק לסמיך וטעים. לפעמים אחרי קירור יש להן (במרק עדשים ירוקות נגיד, זה לא קורה) נטייה להתגבש ולספוח אליהן את הנוזלים כך שמה שנשאר נראה יותר כתבשיל ופחות כמרק. אפשר לפני החימום של המרק להוסיף מעט מים כדי לעזור לו לחזור להיות מה שהוא באמת או לתת לו להיות מה שהוא רוצה להיות ולאכול אותו עם אורז כתוספת קטניות מעולה.
- אם הופכים את המרק למרק עדשים כתומות עם אורז רצוי להוסיף מעט יותר מים לסיר מכיוון שהאורז סופח יותר מים מאשר הקינואה ואנחנו רוצים לקבל מרק ולא תבשיל.
- המרק הזה ממש אוהב תוספת חמצמצה ו"שפריץ" קטן של לימון או ליים יעשו לו רק טוב.
מתכון למרק עדשים כתומות וקינואה | 4-6 מנות
החומרים:
1 כף שמן
1 בצל קצוץ לקוביות קטנות
1 שן שום כתושה
2 גזרים חתוכים לקוביות או מגוררים על החורים הגדולים של הפומפייה
2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות קטנות-בינוניות
2 ענפים קטנים של סלרי (לא חובה אבל מאוד מוסיף)
1 כוס של עדשים כתומות אחרי שטיפה וסינון
1/2 כוס קינואה לבנה אחרי שטיפה וסינון
2 כפות רסק עגבניות
2 כפות פפריקה מתוקה
כפית כמון (אפשר לשחק עם הכמון לפי הטעם, מי שכמוני אוהב יותר- ישים קצת יותר)
מלח לפי הטעם
6-7 כוסות מים רותחים
הוראות הכנה:
- מטגנים את הבצל בשמן, מוסיפים לבצל הזהוב את השום הכתוש, הגזר, תפוחי האדמה והסלרי ומערבבים מספר דקות עד להזהבה.
- מוסיפים את העדשים והקינואה ומערבבים עם הירקות, מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים שוב.
- מוסיפים מים רותחים בכמות שתכסה את החומרים בסיר ועוד קצת (לשים לב שיש מספיק נוזלים בסיר מכיוון שחלק מהנוזלים מתאדים בזמן הבישול). מביאים לרתיחה, מכסים את הסיר חלקית ונותנים למרק להתבשל על אש בינונית כ-30-40 דקות עד שתפוחי האדמה והגזר רכים. בודקים מדי פעם שיש מספיק נוזלים בסיר ואם אין אז מוסיפים מעט מים רותחים. אם נוצר קצף מעל המים פשוט מסירים אותו בעזרת כף.
- מוסיפים מלח ותבלינים לפי הטעם ומבשלים מספר דקות נוספות. מכבים את האש ונותנים למרק "לנוח" עם מכסה סגור כרבע שעה לפני האכילה.
מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחריי גם בפייסבוק, באינסטגרם ובפינטרסט
♥ תמיד שמחה לקרוא את התגובות שלכם אז אל תתביישו ♥